12 ספטמבר 2011

talindia









גם אם מקושט לך, יהיה מקושט יותר, כל פיסה תעוטר בסילסולים צמחיים וכל קצה יסתיים בתחרת ברזל וגם אם אין את הדבר האמיתי, הדמי יהיה מרתק יותר, משכנע יותר מהמקור. גם אם צבעוני לך, יהיה צבעוני יותר, בכדי שתביט, תתמקד, תחדור במבטך אל המעמקים המיקרויים והמקרויים!. גם אם חריף לך, יהיה לך חריף יותר,עד שפניך יסמיקו כמו אהבה חדשה, בטנך תזדעק למשמע הטעם החדש, אין את זה אצלה במילון, כל האיתותים למוח בשאלה: "מה זה הדבר הזה???" יענו בשלילה אם בכלל. הגוף כולו דרוך, קשוב לכל ההלם הזה, מה, מה, לעזאזל!. כל המערכות נרעשות, כל אנזים יוצא מגדרו.  זאת הודו!
וכל התובנה של המצב הסמוק הזה, נפלה באסימון אחד קטן במסעדה הודית עממית אחת המגישה את ה "טלי" כשבתוכה יושבות אני ויעל הג'ינג'ית ומתפוצצות מצחוק!.

תגובה 1:

  1. איזה כיף לשמוע שככה התפוצצת מצחוק! זה די נדיר , לא? ככה לצחוק טוב ומכל הלב :-)

    עד ממש לא מזמן, לא הייתי חושבת לנסוע להודו בחיים, רק בגלל הלכלוך (שעדיין דוחה אותי כמובן), אבל התמונות האלו (ומסעדה אחת בצרפת שעשתה לי טוויסט)מסקרנות אותי, הצבעים, המגוון ובעיקר בעיקר האוכל, וואו!!!!
    אני אגיע אלייך הודו!!! (לא להילחץ... יש עוד כמה שנים...)

    גלית

    השבמחק