26 ספטמבר 2011

איך שיר נולד - How A Song is Born











שהשנה החדשה תהיה שנה של לידות, קלות, מרתקות, מעניינות. שנה של יצירה חדשה נקיה וטהורה, נוגעת וחובקת השראה מהסובב, לומדת מה לנתב אל עבר הטוב ביותר. מקימה על בסיס איתן ויציב עולמות שלמים, חדשים, מהפנטים. נארגים האחד לצד השני כאריג פלא המתרחש על נול עתיק יומין, משובתים, מצתופפים והופכים למשטח חדש שנולד, כמו שיר, חוט לחוט, מילה למילה, צבע לצבע לאריג, שיר ויצירה חדשה!. שנה טובה ונקיה, זכה ויפה, טהורה. שנה של קנבס לבן המצפה ומחכה להתרחשות, כשתי המחכה לערב, כשיר המחכה ללחן. 
שנה טובה. 
לדריה ויעל החדשות.  נבו מצייר גשם בגשם.

16 ספטמבר 2011

indianganeshfestival



















כל הגאנש הזה [אל-פיל שמנמן מקושט ומטופח] חגיגי מאוד, כולם אחוזי טירוף חדורי מוטיבציה, כל אחד ופילו....והם מגיעים, שבטים, שבטים, בשירה אדירה והגאנשים הולכים וגדלים, אבקות הורוד הזוהר מתעופפות באויר, מגישים סולת מתוקה עם אורז תפוח, עשרות שרשראות פרחים על צואר הפילים והאנשים, רעשי תופים אדירים ושירי תפילה מתנגנים.  כל זה נשמע ונראה ומרגיש נהדר וחוויתי, אבל, כשאתה בתוך זה, אתה חרד, המום, משותק, רווי רעשים וחוויות, מנסה לקלוט, מה מתרחש כאן קיבינימט, אולי צריך שקית חומה להרגיע הנשימה.  רק אח"כ בריקשה הקטנה והצפופה אתה מתחיל להפנים, והילדים עוד המומים ובאמבטיה בערב, בשקט, בשקט, מתחילים לשיר חיקויי תפילות אל הגאנש.

13 ספטמבר 2011

indiantamar











כשהזמן עובר בהודו הוא הולך לצידך לאט, הוא פוסע בשקט בשקט, מביט וממשיך הלאה.
כשהאמא יושבת על מדרגות בית הספר ומראה נוכחות לילדים שלה,
היא יושבת ואוספת כל שארית שמונחת לצידה, מקפלת, גוזרת ויוצרת
בקטן.
עולם של מגזרות נייר.
משחקת, עורמת, מעמיקה וזורקת.
כמו מנדלות חול, יוצרים, מקימים, מתרגשים ומוחקים.

12 ספטמבר 2011

indianflowerwright







השימוש האין סופי הזה בפרחים
הופך את אותם ליותר מדהימים,
העלים, עלי הכותרת והגבעולים
בכל דבר משתמשים.
דברו אלי בפרחים.
בכל פינה ברחוב דוכן זרים,
בלי חנות, בלי מזגן וללא צלופנים,
ככה ברחוב קנו פרחים,
מסודרים כמו באולמי "בון בון".
ובכל פסטיבל מעיפים כמויות של עלי כותרת
מקסים,
ואת העגלות מקשטים באלפי סחלבים??!.
וזו שיושבת על הדוכן המוגבה לצד הכביש
לצידה ערימות של פרחים
והיא שוזרת שרשראות
יפיפיות.
והנשים סתם כך ביומיום
שוזרות בצמתן שרשרת יסמינים.
התמונות צולמו במבואת ביה"ס, כך קיבלו את פני הילדים ביום חג הגאנש.

talindia









גם אם מקושט לך, יהיה מקושט יותר, כל פיסה תעוטר בסילסולים צמחיים וכל קצה יסתיים בתחרת ברזל וגם אם אין את הדבר האמיתי, הדמי יהיה מרתק יותר, משכנע יותר מהמקור. גם אם צבעוני לך, יהיה צבעוני יותר, בכדי שתביט, תתמקד, תחדור במבטך אל המעמקים המיקרויים והמקרויים!. גם אם חריף לך, יהיה לך חריף יותר,עד שפניך יסמיקו כמו אהבה חדשה, בטנך תזדעק למשמע הטעם החדש, אין את זה אצלה במילון, כל האיתותים למוח בשאלה: "מה זה הדבר הזה???" יענו בשלילה אם בכלל. הגוף כולו דרוך, קשוב לכל ההלם הזה, מה, מה, לעזאזל!. כל המערכות נרעשות, כל אנזים יוצא מגדרו.  זאת הודו!
וכל התובנה של המצב הסמוק הזה, נפלה באסימון אחד קטן במסעדה הודית עממית אחת המגישה את ה "טלי" כשבתוכה יושבות אני ויעל הג'ינג'ית ומתפוצצות מצחוק!.