אורחות לרגע, מחטטות, מציצות, נפעמות, קונות, נוצרות, נרגשות. 

הכל שונה כשבאים עם ג'וסנה, היא מכאן, כולם מברכים אותה לשלום, 

זאת כף היד שלה, סל הקניות הפרטי שלה, זה שמתקפל לקטן קטן בתיק האישי.

אצלו היא קונה את תה התפוזים הזה וכאן את נייר האפיה, פה רק את הסארים בשביל העוזרות וכאן סנדלי עור לבית, שימי במים וצעדי איתם קצת, היא אומרת, זה יתרכך. אל מוכר הדלעת המסוכרת היא מיישירה מבט כועס על המחיר האסטרונומי של 3 ש"ח שדרש מאיתנו, כאילו שהיא לא יודעת את המחיר האמיתי.

"Welcome to India", צועק לנו איש אחד גרום ובסיבוב הבא מזמין לחנותו לראות פשמינות. 

אנחנו מפה, לא ???

כמו תיירות ההולכות אחר הדגל, אפשר להביט סביב ולהעלם, אל תוך הבתים המרגשים, ההמונים הצועדים, העסוקים, המקשקשים, הדוהרים.

אנחנו צועדות אחריה בשורה, חוקרות, בוררות, בודקות...כאילו שלא היינו כאן מעולם.

בכף היד הזאת, לא היינו.

את הסל הזה עוד לא בדקנו.

"Welcome to Pune"

Wonderland located somewhere between dreams and thoughts

בארץ הפלאות הנמצאת אי שם בין החלומות לשרעפים יש יבשת מוצקה קיימת וברורה, בה ניתן להבין הכל. הכל ברור ומוגש ישירות, העוגיות בטעם של עוגיות והקפה כזה שנוגע על לשונכה במידה הרצויה. המגש הוא מגש ולא מתימר להיות נוף מגיש את פלטת העולם על גבו של צב. השיחה נסובה על התחושה או על עומקו של האוקינוס ואף פעם לא על מזג האויר, רק אם הסופה החליקה שערך והמגפיים ציקצקו בשלוליות הבוץ.       הפנים מוכרות ואומרות מה שאומרות, אם מעודנות הן מכילות דיבור רך ונקי, אם הן קשות והשפתיים קפוצות, יש לשאר שבזה ממולא הגוף ומתנקזת הנפש, אם רחבות הן והעיניים גדולות כאומרות למביט בהן: כל מה שיש לך לומר, אקשיב, אפנים, אנתח ואשיב.... הכל מובן. אמן.

רעיון ליום הולדת של אינדיאנים "Birthday idea of ​​"Native American

אז להכנת יום הולדת של אינדיאנים להלן המתכון:

צורות מסול צבעוני מצוירות בטוש פרמננט שחור גזורות ומודבקות על שקי יוטה.

שקי היוטה נחתכו לצורת שמלות, כל פינה הפכה לשרוול ואמצע השק למעלה נחתך כמשולש לצוארון. דבק פלסטי פשוט עשה את העבודה נהדר, לא לשכוח לשים עיתון בין 2 השכבות, אחרת תידבק התחפושת.

הילדים קיבלו סרטי נייר הדומה לעור, הדביקו נוצות ועם צבעי פניםהפכו לאינדיאנים מדהימים.

חולקו סיפורי דרך שכתבו הילדים לבד לפי לוח שפת סימבולים, חלקם צבעו רישומים של טיפי, ריקודים אינדיאנים וכ"ו....

לימדנו שיר עם הרבה, הו...הו...ובאנו לשלום, רווי תנועות ידיים.

מזל שקרן מנגנת על גיטרה, אני סתם תיפפתי על גימי שכזה.

כל ילד קיבל כלי נגינה ותרם חלקו לסימפוניה.

כל ילד קיבל גם שם כמו: "אחו פירחוני", "שמש זוהרת", ו "לוחם החופש"......ועם המפות והכתרים יצאנו לצייד חיות.

שבט "המלאכי האור" יצא לצייד חיות פרווה מתוקות למדי שפוזרו בגינה וכולםםםםםםם חיפשו. 

אח"כ הולבשו התחפושות ופצחנו בריקודי מעגל בשירה אינדיאנית עתיקה.

כששבנו בזמן שכולם שתו ואכלו הלבשנו על הבמבוקים את הבד שהדפסנו מקודם והחוויה של לשבת בפנים ולשיר היתה אדירה.

לא נשכח את תפאורת הטוטם שמקשטת עכשיו את החדר של נבו.

היה מקסים.

שלום ושלווה לכולם!!!!