indianganeshfestival

כל הגאנש הזה [אל-פיל שמנמן מקושט ומטופח] חגיגי מאוד, כולם אחוזי טירוף חדורי מוטיבציה, כל אחד ופילו....והם מגיעים, שבטים, שבטים, בשירה אדירה והגאנשים הולכים וגדלים, אבקות הורוד הזוהר מתעופפות באויר, מגישים סולת מתוקה עם אורז תפוח, עשרות שרשראות פרחים על צואר הפילים והאנשים, רעשי תופים אדירים ושירי תפילה מתנגנים.  כל זה נשמע ונראה ומרגיש נהדר וחוויתי, אבל, כשאתה בתוך זה, אתה חרד, המום, משותק, רווי רעשים וחוויות, מנסה לקלוט, מה מתרחש כאן קיבינימט, אולי צריך שקית חומה להרגיע הנשימה.  רק אח"כ בריקשה הקטנה והצפופה אתה מתחיל להפנים, והילדים עוד המומים ובאמבטיה בערב, בשקט, בשקט, מתחילים לשיר חיקויי תפילות אל הגאנש.