26 יולי 2010

מסע קיץ-דלתות בבלגיה, באנטוורפן הטעימה.





דלת היא פתח שסתומי.
דלת היא פתח לעולמות אחרים.
בתוך העולם האחד של כולנו, קיימים רבדים על גבי רבדים של עולמות אחרים ומגוונים,
עולמות שלמים מסודרים ברחובות, ערים ומדינות.
כל דלת פותחת עולם או סוגרת.
היא החריץ הקטן בין העולם שבחוץ לעולם שבפנים.
היא מגלה על פני שיטחה כמה סודות קטנים, או לא!
מראה רמזים למה עומד להתרחש בפנים, או  לא!
לעיתים מכניסה פריטים ופרטים פנימה לעיתים משאירה בחוץ, לעיתים מוציאה פריטים ופרטים החוצה.
קסם הדבר, כיוון שלא כל מה שניכנס יצא אותו הדבר?!
לא באותה הצורה ולא באותה העוצמה כנראה שגם יתכנו שינויי צבע והמטען ישתנה!
פלא!
כמו בשבטים האינטמיים,המגנים על עיני נשותייהם באיורים,מטבעות וצבע אדום. כך גם בדלתות, כשיש חריץ,חרך או פתח, חובה להגן עליו, לאטום, לפחות למראה עיניים.
לאפשר הצצה דו-כיוונית, להחליט על הפרספקטיבה שלה ומאיזה כיוון.
לפתוח קצת ולעטר בסמל ולהכריז:
"כאן עולמה של פלונית,
שום אלמוני משחיר אוירה לא יכנס!
ולא ישאיר חותמו ועיניו!".
ובאותה הכרזה לומר:
כאן פלונית, מזהים?
כאן הבית עם "חמשת התפוזים"
וישארו בחוץ אלה שלא מבינים!".
ובאותה הכרזה לומר:
"כאן פלונית, עולמי הוא אני ועצמי ושלי
ואפשר להשאיר מסרים
בחריץ מטהר המעברים!".

סגירת דלת!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה