שישי בערב אין כח להכין ארוחה, לוקחים את טליה יהלי ונבו קונים פיצה ענקית עם כל התוספות בעולם, בקבוק שתיה וכוסות ונוסעים לטיילת המופלאה של נתניה, כן, כן.
טיילת ארוכה ומקסימה, עם שביל לאפניים, מעט דשא וצמחיה המתאימה לקירבה אל הים:עצי אשל וחבצלות החוף שאפילו פורחות עכשיו. והמפתיע מכל - פסלי מוזאיקה ענקיים, מופלאים, צבעוניים הניראים כיצורי ים עצומים שיצאו לרגע אל החוף והם עדיין נושמים בכבדות ונחים עד החזרה אל המים
יש שם יצור תמנוני משהו עם לב אדום כאש ,תולעת ארוכת זנב שאפשר להתיישב בדמויי הפה האדיר שלה וגם צלופח ענקי שהפה שלו זו בעצם מערה - כמו בבטן הלוויתן, עם אנזימי איוורור מ ק ס י ם .
ובסוף בסוף בדרך הביתה גילינו גביע גלידה ענקי ,המוזאיקה נוזלת ממנו ויש אפילו מגדלון המזכיר את "גאודי" האדריכל הספרדי אלוף המוזאיקות......לשם הבטחנו שנחזור מחר.
כל היצורים טובלים ברצפה ספוגית ורכה - נפלא!
היה נפלא על אמת ואני מבטיחה לכתוב לעיריית נתניה - כל הכבוד!
נפלא להתבונן מקרוב על החלקיקים הקטנים היוצרים את השלם המופלא! איך כל יצור זכה לטיפול צבעוני וצורני אחר. היפה הוא הריפיטים [ החזרה, התבנית] משתנים, יש כאלה שחלקים גדולים נעטפים בקטנטנים ואחרים שומרים על רצף צורני ומימדי. לא לשכוח להבחין בסקלות הצבעים, כשפתאום אריח מעוטר מופיע ונעלם. כדאי להסתכל ביופיה של העבודה, שכשמתקרבים להתעגלות - כי אין פינות - החלקים קטנים בהדרגה בכדי לאפשר את ההתעגלות, גאוני.
נ.ב. טליוצ' ביתי בת ה - 12 מוסיפה שגם היא נהנתה מאוד.
התמונות האיכות ירודה בגלל החשכה, אבל, השמחה אמיתית וגדולה מאוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה