Rimal Ohale KITCHEN

אישה נאה, בית נאה, כילים נאים, מליוני מליונים של מיכלי מתכת, שלא ישברו, שלא יתקלקלו, הכל יקר מפז, כל מיכל ושימושו, כל מיכל ויעדו....אין לחינם, אין סתם, אין ליופי או לריכוך נפשו של המתבונן, יש רק פונקציונלי, נגיש, שמיש, רחיץ, עמיד, רצוי ומצוי.        מטבח הוא קיר, שורות מדפים מוכנות מראש, כולם דומים, במליוני מטבחים, לכל מדף יעוד, החל מהמדף השני מלמטה, מיכלי איחסון, בכל מיכל יושבים וממתינים: עדשים, שעועית בכל הצבעים, עוד סוגי עדשים אדומות, שחורות, כתומות, ירוקות ופירות יבשים, עוד מיכל אורז, סוכר ומלח, לא הולכים לקנות את אלה בכל יום, צריך לאחסן.   אח"כ צלחות, מגשים, כוסות שתיה, סירים לצ'אי, סירי בישול, לברי המזל יש סיר לחץ, כזה עם ברז ומכסה לא אמין.  את התבלינים שומרים בצנצנות פלסטיק, הכל מאפשר עבודה מהירה, פשוטה.   כדי האגרטל מכילים מים, אין מים זורמים, יש חלוקת מים פעם ביום, רק בברז שבתחתית המיכל הגדול, אלה משמשים לשתיה. האחרים לבישול, מקלחת, רחיצת ידיים, שיניים....    אין מקרר, לכן, מה שנקנה מתבשל באותו היום. חלב קונים שקית מהחלבן כל יום אחת, רצוי שתיגמר עוד באותו היום.  כמו גם ירקות,  ביצים ובשר. [חכו תראו את הפוסט על הבשר - רק לבעלי לב חזק].
רימל פרסה את שק האורז, אין ספק שהוא אחד מעיצובי השטיחים היפים שראיתי.  היא רק בת 46 עם עיניים עייפות ויפות, אני ורג'ין יצאנו מלאות אמפטיה וחיבוק מלטף עד עצם היום הזה.

 ובעצם הכל בזכות הסקרנות של מירב.
ולכל השואלים/ תוהים לגבי איך מגיבים???? כיתבו אנונימי בהגדרות, רק כאלה יעברו את רף הקבלה.
 

Chai & rice צ'אי & אורז

 בשדות האורז של המשפחה של קולניק יצאנו לטיול נפלא של יום ראשון מונסוני אחד.  החווה של  קולניק רחוקה מפונה, העיר הסואנת, מרחק של שעה וטיפונת... והעולם הנגלה לעיניך הוא מרחק שנות אור ירוקות.   נופים פתוחים, נקיים, ירוקים זרחניים, אויר טרי לנשימה חדשה והרים סביב לה לתפארת.
קטפנו אגודות של צמחי אורז וקשרנו לשתילה חוזרת, הכל בתוך מים בוציים שורצי סרטנים ומיני מינים של לא יודעים,  נהננו גם מלשבת כפופים שפופים ותפוסי שרירים על שרפרפי העץ בעלי הרגל האחת ...

 הוזמנו לצ'אי לביתו הקטן של קולניק, אימו אירחה אותי ואת רג'ין במטבח.   המטבח קטנטן וקירותיו אדמה, יש מיכלים לתפארת ולכל אחד שימוש משלו.       יש נורה אחת ואור שנכנס מבעד לחריצי התקרה.  האויר דחוס וטחוב ואימו ישובה יום יום כל היום להכין ארוחות לבני המשפחה ולעובדים בשדות.   הצ'אי הוכן מחלב בופאלו, הוא וחבריו שבדרך כלל נמצאים בבית, הוזזו לשכנים.    השכנים הצמודים, צמודים מאוד.     הכלב העצבני חירחר ממתחת למיטה כל הזמן ואמרו שהוא לא עושה כלום.

 כאות של שלום וברכה קיבלנו אבקה אדומה וצהובה במרכזה של הצ'אקרה ויצאנו אל הנוף הפתוח.
                                                                 "נאמאסקאר".

In the rice fields of the Kolnik family we Have a wonderful trip on a  monsoony Sunday. Kolnik's farm is far from being evicted, bustling city, a distance of an hour and a bit ... And the world before your eyes is a years away in light  green. Open landscapes, clean, green phosphorescence, a new breathing fresh air and magnificent mountains around it.

 We picked bunches of rice plant, tied them to be ready for replanting , all in muddy water infested crabs sorts of do not know what, also enjoyed sitting crouched and occupancy on wooden stools with one leg

 

Were invited to  Kolnik's little house, his mother hosted me and Regine at here kitchen. The kitchen is tiny and walls of mud, and wonderful containers have each its own use. There is one light and the light coming through the slits in the ceiling. Compressed air and his mother sitting all day every day to prepare meals for the family and workers in the fields. Chai prepared from buffalo milk, he and his friends usually are at home, moved to the neighbors. Attached neighbors, very close. Nervous dog snorted out from under the bed all the time and said he was not doing anything.

Alpha

As a sign of peace and blessing we received a red&yellow powderand  in the center of the chakra and out into the open countryside.

"Namaskar".