אישה נאה, בית נאה, כילים נאים, מליוני מליונים של מיכלי מתכת, שלא ישברו, שלא יתקלקלו, הכל יקר מפז, כל מיכל ושימושו, כל מיכל ויעדו....אין לחינם, אין סתם, אין ליופי או לריכוך נפשו של המתבונן, יש רק פונקציונלי, נגיש, שמיש, רחיץ, עמיד, רצוי ומצוי. מטבח הוא קיר, שורות מדפים מוכנות מראש, כולם דומים, במליוני מטבחים, לכל מדף יעוד, החל מהמדף השני מלמטה, מיכלי איחסון, בכל מיכל יושבים וממתינים: עדשים, שעועית בכל הצבעים, עוד סוגי עדשים אדומות, שחורות, כתומות, ירוקות ופירות יבשים, עוד מיכל אורז, סוכר ומלח, לא הולכים לקנות את אלה בכל יום, צריך לאחסן. אח"כ צלחות, מגשים, כוסות שתיה, סירים לצ'אי, סירי בישול, לברי המזל יש סיר לחץ, כזה עם ברז ומכסה לא אמין. את התבלינים שומרים בצנצנות פלסטיק, הכל מאפשר עבודה מהירה, פשוטה. כדי האגרטל מכילים מים, אין מים זורמים, יש חלוקת מים פעם ביום, רק בברז שבתחתית המיכל הגדול, אלה משמשים לשתיה. האחרים לבישול, מקלחת, רחיצת ידיים, שיניים.... אין מקרר, לכן, מה שנקנה מתבשל באותו היום. חלב קונים שקית מהחלבן כל יום אחת, רצוי שתיגמר עוד באותו היום. כמו גם ירקות, ביצים ובשר. [חכו תראו את הפוסט על הבשר - רק לבעלי לב חזק].
רימל פרסה את שק האורז, אין ספק שהוא אחד מעיצובי השטיחים היפים שראיתי. היא רק בת 46 עם עיניים עייפות ויפות, אני ורג'ין יצאנו מלאות אמפטיה וחיבוק מלטף עד עצם היום הזה.
ובעצם הכל בזכות הסקרנות של מירב.
ולכל השואלים/ תוהים לגבי איך מגיבים???? כיתבו אנונימי בהגדרות, רק כאלה יעברו את רף הקבלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה