וייגלו מרחקים בהירים, רחבי ידיים -
על ההר עומדות רגלי האביב!
על המגרש עם שמש אדים חמים משתטחים,
מן העצים הרטובים פטורי ציצים מתפתחים -
היתה רוח אחרת מסביב". חיים נחמן ביאליק.
מדהים הדבר בעיני: מתוך מקל חשוף, קשיח ודומם לחלוטין, מת! מבצבצים חיים. התדהמה היא מהבלוטות הקטנטנות הירקרקות המופיעות על המקל, מנקדות אותו..... בתחילה הן נראות כחלק ממנו, נטולות חיים, דוממות וקשיחות ולמחרת הן לובשות ירוק, גדלות, מתרבות, מתעצמות.
ביאליק קרא להן "פטורי ציצים". הן מתרבות וגדלות מוריקות, כפטריות אחרי הגשם - מגיבות כסיסמוגרף למצב.
"היתה רוח אחרת", משהו באויר משתנה, משהו ברוח הבוקר, משהו בנכונות היומיומית שלנו ומבטנו על המתרחש....כל ציצית שכזאת היא עולם, עולם רוחש חיים, אוכל, גדל, מייצר (פוטוסינטזה),זז, נע דוחף את האויר.
כמה יפה הוא הניצן - מבט אחד על ניצן מגלה עולם, צבע עלי הכותרת, דרך הפתיחה והצמיחה...עד כמה גודלו של הניצן מרמז על תפארתו של הפרח? לעיתים נראה שאין קשר ביניהם, זה עולם וזה עולם.
המקליות המתה הזו מקושרת לגוש חומר גולמי.
כה אמר מיכאלאנג'לו, בתוך גוש האבן מסתתר פסל שמחכה לצאת. הוא רק מחכה לרוח אחרת (זה אני הוספתי).
רבות הפעמים שהרגשתי שמליון תצורות מסתתרות בגוש חומר או בקנבס לבן ומה שהפסל, הצייר או האמן מחליט או, לאן שהעיניים והידיים מובילות, זה מה שיצא בסופה של עשיה.
בכל ניצן מסתתר פרח אחד, עובר מאוד מסוים, אז כנראה זה תלוי מביט או אמן מה יצא אל העולם?.
כשנוצרת יצירה יכלו להיות לה עשרות רבדים, אפשרויות, עומקים, מורכבויות ודרכים שונות ומשונות....כל קו קטנטן יוצר יצירה חדשה.
אין תרשים זרימה, יש רצף הקשור קשר ישיר ליוצר ולרוח שמסביבו. האמת שבימינו העמוסים פעילויות קטנות, התרחשויות, תזזתיות, אין תרשים זרימה, יש רק תעוד של העבר, רשימת דיווחים של מה שנעשה ואותה אין לשנות. אין להחזיר את הניצן אחורנית! נשירת עלי הכותרת, המהפך לפרי ונשירתו לא ישיבו שום פני שטח למצבם הקודם!
"היתה רוח אחרת"!
תמר אלסברג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה