אנחנו נמרח לגופנו את הקרם המיוחל, המומלץ, המבטיח!נרכוש את הצבע הנכון ביותר למשוך את שפתינו!ונחבק לחיקנו הריח המשלח מסרים שנבחר....ואם זה אפשרי נבחר את צבע הרכב בו נסע, כי הוא משדר משהו, עלינו!ןמאפשר משהו, מאיתנו!
ומה קורה בבית?
איך יתכן שנאמץ לעצמנו את רהיטי ה"ונגה" או נלביש לביתנו את סיגנון ה"שאבי שיק" מבלי לבדוק באמת האם זה נכון לנו? לאורח חיינו? למצבנו? לביטננו? ולסנסורים הרגישים של מוחינו? עד כמה משפיע עלינו ביתנו?
"מילוי" הבית והנגיעות במעטפת: בצבעים, טפטים, טקסטילים, תאורה וכ"ו...נעשים בדר"כבהיסח הדעת שרגע מחשבה או בדיקה מבהירה כי הבחירה המוטעית דומה לנעל המנצנצת בקריאותיה בחלון הראוה ותישאר לעולמים בארון, ולא רק בגלל שהיא לוחצת.
אני מנסה להבהיר שביתנו, המקום בו נמלא מצברים ליום החדש, נטפח ילדים, נחבק קשרים, ופשוטו כמשמעו נ ח י י ה- מחייב בחינה מעמיקה לצרכים האמתיים להם אנו זקוקים ואין הכוונה לארון נעליים, מזווה לקונסרבים ותאורת אוירה. אלה, לקונספט שאנו רוצים לחוות בביתנו, מה תעניק לנו האוירה? ועל איזו "היסטוריה תרבותית" אנו נשענים.
כמובן, ברור, ומחייב הוא השימוש המושכל בידע המקצועי המטפל בכל נושא ונושא בידיים נאמנות. אבל, הכוונה לדברים של מעבר! בדיוק כמו נוכחותן של שיטות ריפוי וטיפול בעזרת צבע, ריח, או ציור הרי זה ברור שכל החושים המופעלים גם בבית קולטים הכל, אז למה לא לאפשר להם לקלוט את מה שהם=אנחנו זקוקים לו.
לדוגמא:אין זה כדאי לצבוע חדרי ילדים עם מסה של הצבע האדום, האדום הוא הצבע של "האנרגיה המתפרצת" "אז תגידו לנו איך אפשר לישון?" .
אבל, אני מנסה להעביר את המסר האישי יותר של השפעה ישירה וחודרת על כל אדם ואדם ועל קבוצה הנמצאת בחלל אחד שאמור לספק אפשרויות של: לאחד, לרווח, לאפשר פונקציות לגילאים שונים באותו אזור, להפעיל חושים כשצריך ולכבות כמה כשנדרש, לנתב מפה חדשה לבית לפי בקשת הנוכחים - להגשים משאלות.
לקוחה חכמה אחת אמרה לי פעם "הבית שלי חולה, את חושבת שאפשר לרפאו"
בודאי
ועל זה המאמר הבא.
