רעיון ליום הולדת של אינדיאנים "Birthday idea of ​​"Native American

אז להכנת יום הולדת של אינדיאנים להלן המתכון:

צורות מסול צבעוני מצוירות בטוש פרמננט שחור גזורות ומודבקות על שקי יוטה.

שקי היוטה נחתכו לצורת שמלות, כל פינה הפכה לשרוול ואמצע השק למעלה נחתך כמשולש לצוארון. דבק פלסטי פשוט עשה את העבודה נהדר, לא לשכוח לשים עיתון בין 2 השכבות, אחרת תידבק התחפושת.

הילדים קיבלו סרטי נייר הדומה לעור, הדביקו נוצות ועם צבעי פניםהפכו לאינדיאנים מדהימים.

חולקו סיפורי דרך שכתבו הילדים לבד לפי לוח שפת סימבולים, חלקם צבעו רישומים של טיפי, ריקודים אינדיאנים וכ"ו....

לימדנו שיר עם הרבה, הו...הו...ובאנו לשלום, רווי תנועות ידיים.

מזל שקרן מנגנת על גיטרה, אני סתם תיפפתי על גימי שכזה.

כל ילד קיבל כלי נגינה ותרם חלקו לסימפוניה.

כל ילד קיבל גם שם כמו: "אחו פירחוני", "שמש זוהרת", ו "לוחם החופש"......ועם המפות והכתרים יצאנו לצייד חיות.

שבט "המלאכי האור" יצא לצייד חיות פרווה מתוקות למדי שפוזרו בגינה וכולםםםםםםם חיפשו. 

אח"כ הולבשו התחפושות ופצחנו בריקודי מעגל בשירה אינדיאנית עתיקה.

כששבנו בזמן שכולם שתו ואכלו הלבשנו על הבמבוקים את הבד שהדפסנו מקודם והחוויה של לשבת בפנים ולשיר היתה אדירה.

לא נשכח את תפאורת הטוטם שמקשטת עכשיו את החדר של נבו.

היה מקסים.

שלום ושלווה לכולם!!!!

A new carpet is born איך שטיח נולד

נוסעים ל -Satara , נוסעים וחם למות....ומדבר....כמעט, כזה מן כלום שכזה. יש שלושה עצים, המוני שוורים, בקושי רואים תזוזה בשדות. אם מתקרבים למרכזו של הכפר, זה מתחיל: שאגות, סלי ירקות, צפיפות, רכב מקושט לחתונה, משאיות עמוסות אנשים בדרך לעוד חתונה פשמיים כי טוב ושוב כפרון  Koregaosn......וכלום, במשך שעה, הכל יבש, גם השוורים יבשים, עץ אחד ירוק שאני תוהה כמה זמן עבר מאז המונסון האחרון וחלפנו על פני Pusegaon....וכמה שיחים עמוסי בגדים, מתלה נהדר לייבוש כביסה! וב- Gondavle....שוב כלום....שעה...וסופסופ הגענו. ב mhaswad 
קיבלו את פנינו בתה והמון עוגיות, ביקשנו לראות כמה שיותר מהר את יוצרי השטיחים, הזמן קצר, עוד דקה חוזרים ורג'ין טסה לאיטליה הערב. התהלכנו ברחובות צרים ובביתם של המוסלמים מלבדי השטיחים, חם! חשוך וכל פעם מופיע פרצוף חדש שלא ראינו קודם.
את הצמר קונים בשוק, השחור הכי יקר. לדעתי זה מן מיקס הזוי של שיער עיזים, צמר כבשים ומשהו שלא גיליתי עד עצם היום הזה. בדרך חזרה חשבתי שאולי זה שיער חזירים ???  המכונה המעלה או מנפה את הצמר או השיער השמימה, מעלה גם רעש גדול והסיבים ממלאים את האויר למראה מצועף של סרט אילם. ממילא אי אפשר לפתוח הפה, חם ועמוס סיבים.

התהליך מתרחש בכל מקום. חלק צובעים, מרתיחים, לא טבעי הצבע, לצערי.  הנשים מייצרות מעיין חבלים, ומציירות בעזרתם דוגמאות צבעוניות סוגרות אותן כמו טבעות חימר. הגברים מניחים על בד את הדוגמא המוכנה ומאיירים את הפורמט הדרוש. ואז....שכבת צמר מועפת על הרובד הראשון ואז חם וגם אי אפשר לנשום. ואז......מפזרים בעזרת מסננת חומר מ Neem tree ועוד שיח אחר, המרחיק חעייס....ושוב שכבה, וקיפול הצדדים והפינות בדיקה שהכל במישור אחיד...

תהליך הליבוד מתחיל עם קשירת ה "רולדת שטיח", ריקוד עליה, תפילה בגילגולה של הרולדה, פתיחה וגילגול לצד שני ושוב ריקוד, תפילה......ונשבעת שחם בצורה יוצאת דופן.
את הרולדה קושרים למוט, מעבירים למכונת הלחץ בגילגול....ושם חם עוד יותר.
ומהתנור הבילתי פוסק הזה, במשך 8 שעות, יוצא שטיח, שטיח עם סיפור והיסטוריה של מאות שנים.
הוא מתייבש בחום השמש להנאתו שיהיה לו קצת יותר חמים.
ויוצא למכירה לוהטת בשוק.


הגברת צ'אטנה אליה נסענו, הקימה לפני שנים את העמותה ובנק הנשים. היא ביקשה שאבדוק איך אפשר לעצב את השטיח טוב יותר ? או, למה הוא לא מצליח להימכר ? מסקנות אכתוב אח"כ....
http://www.manndeshi.org/